25 תשרי 5771

הישיבה הרמה בפיורדא
עיר תורה בדרום גרמניה וגאוניה
מאת הרב בנימין שלמה המבורגר
בני ברק, תש״ע
3 כרכים, 1868 עמודים

הפצה ע״י יפה נוף-פלדהיים. ניתן להשיג בחנויות הספרים המובחרות.

(שים לב: הציורים המופיעים בצבע בדפי דוגמה למטה אינם מופיעים בצבע בספרים המודפסים.)

כרך א׳: רבותינו הראשונים בנירנברג וממשיכיהם בפיורדא: תוכן העניינים | דפי דוגמה

כרך ב׳: תקופת הפריחה: תוכן העניינים | דפי דוגמה

כרך ג׳: הישיבה בצל חורבנה והמאבק ברפורמה: תוכן העניינים | דפי דוגמה

תוארה של ישיבה גדולה ובעלת חשיבות היה בעבר 'הישיבה הרמה'. ישיבת פיורדא לא היתה הגדולה שבישיבות גרמניה, לא הותיקה ולא המפורסמת שבהן, אך היתה גדולה מאוד, מפורסמת מאוד ואף ותיקה מאוד. מספר תלמידיה בשיאה הגיע לכדי 600, מספר שלא הגיעה אליו אף אחת מישיבות מזרח אירופה אפילו בשנות פריחתן לפני השואה. ישיבת פיורדא הגיעה למימדים כאלה בתקופה בה סך יהודי אירופה היה קטן בהרבה ותנאי התחבורה היו קשים ומסורבלים, ובעידן בו הצטמק מאוד מספר היהודים בגרמניה מחמת שרובם נמלטו מגזירות והיגרו הימנה במשך מאות שנים לעבר ארצות מזרח אירופה, ביסדם בהן את התפוצה האשכנזית הרחבה דוברת היידיש.

למרות שגדולי ישראל מהשורה הראשונה, מהם ששמם הלך מסוף עד העולם ועד סופו, כיהנו בראשותה של ישיבת פיורדא, ולמרות שבמרוצת מאות השנים לקיומה אלפי תלמידי חכמים וגדולי תורה הסתופפו בה בנעוריהם, אין כמעט אדם בזמננו שיודע כי אי פעם היתה קיימת ישיבה בעלת השם המסובך להיגוי: 'ישיבת פיורדא'.

עוול היסטורי הוא לישיבות גרמניה המרובות, שאין אנו יודעים דבר וחצי דבר על קיומן. "מי הם הללו שמימיהם אנו שותים ושמותם אין אנו מזכירים?". ישיבות גרמניה שמהם יצאה תורה לכל ישראל מימות רבינו גרשום מאור הגולה ולמעלה בקודש ועד לימי ה'חתם סופר', ה'ערוך לנר' ותלמידיהם, נשכחו מלב. אשכנז היא ערש הישיבות של כל האשכנזים למיניהם, לתפוצותיהם ולדורותיהם, וישיבת פיורדא לא ללמד על עצמה יצאה אלא ללמד על הכלל כולו יצאה.

משקל רב ניתן בספרנו לשירטוט דמויותיהם של ראשי הישיבה הדגולים שהרביצו בפיורדא את תורתם, וביאוגרפיות נרחבות שלהם מופיעות לארכו. תשומת לב מיוחדת מוקדשת לתקופה האחרונה של קיום הישיבה, במאבק הגבורה של ראשיה מול תנועת הרפורמה שעמדה עליה לכלותה, וממשלה זדונית שהוציאה אל הפועל את סגירתה בכח הזרוע של חוקיה. קשה היתה גזירת המשטרים הגרמניים על הישיבות, מגזירת הקנטוניסטים הנוראה של הצאר הרוסי, שיצאה באותם ימים ממש, אך עודדה את פריחתן של ישיבות חדשות במזרח אירופה, מפני שתלמידיהן מצאו בהן מפלט מאימת הגיוס לצבא הצאר. אירועים בלתי ידועים בפרק טרגי זה בקורות ישראל, נסקרים פה בהרחבה.

ספר זה הוא צוהר קטן לעולם גדול ונשכח שהוא חלק מהווייתנו הרוחנית והתורנית. הוא סוקר את הישיבה על רקע הקהילה הנהדרת שפרחה בפיורדא, ומציב את הישיבה וראשיה בהקשרם לאירועים הרבים שפקדו את יהדות אשכנז לדורותיה.

לפנינו נפרשו תולדות יהדות גרמניה – מעמדת התצפית של ישיבת פיורדא.